בראשית, פרק ו׳, פסוק י״ז

ה' מכריז על מעורבותו הישירה בהשמדת העולם, וההדגשה וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא מבהירה שזהו מהלך של השגחה אלוהית מכוונת ולא תופעת טבע אקלימית. האסון מכונה הַמַּבּוּל משום שהוא נועד לבלבל, להשחית ולהוביל את הכל בזרם עז לאבדון, תוך שימוש דווקא ביסוד של מַיִם כדי להעניש את הדור מידה כנגד מידה על שפרצו גבולות וחטאו מתוך שפע. מטרת העונש היא לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, כלומר לפרק ליסודותיו רק את הגוף הגשמי והמרגיש, מבלי לפגוע בנפש הנצחית. הקביעה כי כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע מתארת מוות פתאומי ומהיר לכל יצורי היבשה, תוך החרגת דגי הים שלא הושפעו מהשחתת המידות ונותרו כדי להבטיח את המשכיות הבריאה.