בראשית, פרק ו׳, פסוק י״ז

חשבתם פעם למה ה' בחר דווקא במים כדי לנקות את העולם? ה' פונה לנח ואומר לו וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא, כלומר, יש בינינו חלוקת תפקידים: אתה מצדך תבנה את התיבה, ואני מצדי אביא את הגשם. ה' מדגיש שזה לא סתם מזג אוויר סוער או תופעת טבע, אלא מהלך ישיר שלו. הוא קורא לאירוע הזה הַמַּבּוּל, מילה שקשורה למילים כמו לבלבל ולהרוס, כי המים העזים ישטפו את כל מה שהתקלקל. ולמה דווקא מַיִם? בני האדם באותו דור פרצו את הגבולות, למשל כשלקחו בכוח דברים של אנשים אחרים. לכן, ה' הביא מים, שזה דבר שבדרך כלל נמצא בגבולות ברורים, אך הפעם הטיפות התערבבו ופרצו את הגבולות שלהן. ה' מסביר שהמטרה היא לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר, וזה אומר שרק הגוף הגשמי ייפגע, אבל הרוח והנפש לא הולכות לאיבוד. הפסוק מציין שרק כל מה שחי בָּאָרֶץ ייפגע. אתם מנחשים מי לא נמצא בארץ? הדגים שבים! הדגים לא חיו בסביבת בני האדם, לא הושפעו מהמעשים הרעים שלהם ולכן הם ניצלו. בסוף הפסוק מופיעה המילה יִגְוָע, שמתארת סיום חיים פתאומי ומהיר. אפילו בתוך העונש הזה, ה' התנהג ברחמים ודאג שהחיים של היצורים יסתיימו ברגע אחד, כדי לחסוך מהם סבל ממושך.