תארו לעצמכם שהיו מבקשים מכם לבנות את האונייה הגדולה ביותר בעולם, איך הייתם יודעים מאיפה להתחיל? ה' לא משאיר את נח לנחש, אלא נותן לו הוראות בנייה מדויקות. כשהתורה אומרת וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ, הכוונה היא שה' ממש הראה לנח בדיוק איך לבנות את התיבה.
ה' נותן מידות ברורות: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. אמה היא המרחק של זרוע האדם. המידות האלה לא נבחרו במקרה. הן בדיוק המידות המושלמות כדי שהתיבה תצוף ביציבות על המים הסוערים ולא תתהפך מהרוח. אבל רגע, איך אפשר להכניס את כל סוגי החיות שבעולם, כולל חיות ענקיות, לתוך המבנה הזה? התשובה היא שקרה שם נס מיוחד, ומקום קטן יחסית הצליח להכיל בתוכו המון חיות.
אז אולי אתם חושבים, אם ה' בכל מקרה עשה נס, למה נח היה צריך לעבוד כל כך קשה ולבנות תיבה כזו גדולה? התשובה מלמדת אותנו שיעור חשוב: קודם כל האדם צריך לעשות את כל המאמץ שהוא יכול בדרך הטבע, ורק איפה שהיכולת שלנו נגמרת, ה' משלים את החסר בעזרת נס. בנוסף, העבודה הקשה של נח בבניית תיבה כל כך גדולה לעיני כולם לקחה המון זמן. כשהאנשים מסביב ראו אותו, זה סקרן אותם והם שאלו שאלות, וכך ניתנה להם הזדמנות אחרונה לתקן את ההתנהגות שלהם ולחזור בתשובה.