חשבתם פעם איך זה לתכנן ספינת ענק שתשמור על כולם בטוחים ומוגנים בזמן סערה חזקה? ה' נותן לנח הוראות בנייה מדויקות מאוד, כדי שהתיבה לא תהיה סתם ספינה, אלא עולם קטן ומושלם שישמור על החיים שבתוכו. קודם כל, ה' אומר לנח להכין צֹהַר. המילה הזו מזכירה את המילה צהריים, והכוונה היא לחלון מיוחד שיכניס פנימה אור נעים ואוויר צח.
אחר כך צריך לדאוג לגג. ה' אומר לנח: וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה. זהו סוד הנדסי חכם! במקום לבנות גג שטוח שעליו המים יכולים להצטבר ולהרוס את העץ, קירות התיבה נבנו בשיפוע. הם הלכו ונהיו צרים יותר כלפי מעלה, עד שהגג עצמו הסתיים ברוחב של אמה אחת בלבד, שזה בערך אורך של זרוע. בצורה כזו, מי הגשמים פשוט גלשו למטה במהירות.
ומה עם הדלת? ה' מבקש: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים. בניגוד לספינות רגילות שהפתח שלהן נמצא למעלה, בתיבה הפתח היה בצד. למה? כי אם הפתח היה למעלה, הגשם החזק היה נכנס ישר פנימה. פתח צדדי קל הרבה יותר לסגור ולאטום היטב מול המים והרוחות.
לבסוף, התיבה הענקית חולקה לשלוש קומות, כמו שכתוב: תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים. התיבה הייתה מסודרת ממש כמו עולם קטן. הקומה העליונה והבטוחה ביותר הייתה הבית של נח ומשפחתו. הקומה האמצעית נועדה לכל בעלי החיים, ובקומה התחתונה ביותר שמרו את הפסולת והזבל. בזכות ההקשבה המדויקת של נח להוראות של ה', התיבה שמרה על סדר וביטחון, והייתה מוכנה לשמור על כולם עד שיוכלו לצאת ולהתחיל עולם חדש.