חשבתם פעם כמה קשה לאסוף ציוד לדרך ארוכה ולנסות להכניס הכל למקום אחד? תארו לעצמכם איזו משימה עצומה קיבל נח. ה' מצווה עליו להכניס לתיבה בעלי חיים מכל הסוגים. כשהתורה אומרת וּמִכׇּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, הכוונה היא לחיות היבשה ולעופות, כי דגי הים הרי יכולים להישאר בתוך המים. ה' ביקש מנח לבחור רק חיות בריאות ושלמות בגופן, כאלה ששמרו על הטבע הטוב והמקורי שלהן. כדי שבעלי החיים יוכלו להמשיך לחיות בעולם גם אחרי המבול, נח נדרש לקחת שְׁנַיִם מִכֹּל. כלומר, מכל סוג של חיה הוא היה צריך להכניס זוג אחד, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
איך כל כך הרבה חיות נכנסו לתיבה אחת יחד עם אוכל לשנה שלמה? זה היה נס מיוחד של ה'. ובכל זאת, ה' ביקש מנח לבנות תיבה ענקית, גם כדי שנח יעשה את המאמץ הכי גדול שהוא יכול בדרך הטבע, וגם כדי שהאנשים מסביב יראו את המבנה העצום, יסתקרנו, ואולי יחליטו לשפר את המעשים שלהם.
מעניין לחשוב איך נח הצליח לאסוף את כל החיות מכל קצוות העולם. האמת היא שה' עשה נס וגרם לחיות להגיע בעצמן עד לפתח התיבה. התפקיד של נח, כמו שכתוב במילה תָּבִיא, היה להכניס אותן פנימה, לסדר אותן במקומן ולטפל בהן. המטרה של נח הייתה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, כלומר לדאוג לחיות, להאכיל אותן ולשמור עליהן בכל יום. המילה אִתָּךְ מלמדת אותנו סוד יפה: החיות ניצלו בזכות נח, כדי שיוכלו לחיות לצידו בעולם החדש. בזכות הרחמים הגדולים והמסירות של נח בטיפול בחיות, הוא עורר עליו גם את רחמי ה', ששמר עליו והציל אותו.