תארו לעצמכם עולם שבו מסתובבים אנשים ענקיים, חזקים וגבוהים מכל מה שאתם מכירים. בתחילת ההיסטוריה, חיו בארץ אנשים כאלה שהתורה קוראת להם הַנְּפִלִים. למה קראו להם כך? כי כל מי שהיה רואה אותם היה נופל מרוב פחד, וגם בגלל שהם נפלו מהתנהגות טובה והפילו והרסו את העולם במעשים הרעים שלהם.
באותה תקופה חיו גם מנהיגים ושופטים חזקים שנקראו בְּנֵי הָֽאֱלֹהִים. במקום להשתמש בכוח שלהם כדי לעזור ולשמור על הצדק, הם ניצלו אותו לרעה. הם לקחו לעצמם בכוח נשים רגילות, שנקראות בְּנוֹת הָֽאָדָם, רק כי הם יכלו ואף אחד לא העז לעצור אותם.
הילדים שנולדו להם ירשו את הגודל והכוח העצום של אבותיהם ונקראו הַגִּבֹּרִים. לצערנו, הגבורה שלהם התבטאה בחוצפה ובמרד נגד ה'. ההמון שהעריץ אותם קרא להם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, כלומר אנשים מפורסמים וחשובים. אבל התורה מגלה לנו את האמת: למרות שהם היו חזקים ומפורסמים, הם לא השאירו אחריהם ברכה או מעשים טובים, אלא רק הרס. בסופו של דבר, מכל הכוח והגאווה שלהם, לא נשאר שום דבר בעולם חוץ מהשם שלהם.