בראשית, פרק ט׳, פסוק ב׳

לאחר המבול, ה' מבסס סדר עולמי חדש שבו מוענקת לאדם שליטה בבעלי החיים באמצעות הטלת פחד טבעי מפניו. אימה זו כוללת וּמוֹרַאֲכֶם, פחד תמידי מסכנה רחוקה, וְחִתְּכֶם, בעתה פתאומית והכנעה מקרוב, והיא נועדה להגן על האדם לאחר שהחיות איבדו את רתיעתן בתיבה וכדי למנוע מהן להתקומם לנוכח ההיתר החדש לשוחטן. עליונות האדם מקיפה את כלל הבריאה, אפילו עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ התקיפה וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם היכול להימלט, וכן בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, ביטוי מליצי לשרצים הרוחשים עליה, וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם. עם זאת, הזכות לאכול בשר, המבוטאת במילים בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ, מותנית בכך שהאדם ישמור על צלם אלוהים שבו ויעלה את החיה למדרגה רוחנית, שאחרת יאבד את זכותו עליה, תסור הגנתו והחיות לא ייראו מפניו.