ביציאתו אל עולם חרב הפך נח לאדון הארץ ולחקלאי מומחה, אִישׁ הָאֲדָמָה, אך תואר זה רומז גם לירידתו הרוחנית ולמשיכתו אל החומר. המילה וַיָּחֶל מציינת את תחילת עבודתו הארצית, אך במקביל מעידה כי חילל וביזה את עצמו. במקום לגדל תחילה מזון החיוני לקיום האנושות, הוא השתמש בזמורות ששמר בתיבה כדי להיות הראשון שוַיִּטַּע כָּרֶם למטרת הפקת יין, ייתכן שמתוך רצון לטשטש את טראומת המבול. להיטותו של נח הובילה אותו לנטוע ולשתות מיד, וטעות ראשונית זו סללה את הדרך לנפילתו המוסרית ומזהירה מפני סכנות השכרות ואובדן צלם האנוש.
בראשית, פרק ט׳, פסוק כ׳
פרשת נח
וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.