תארו לעצמכם שנקלעתם לבעיה גדולה ואתם ממש צריכים עזרה. למי תפנו? הנביא מספר שהעם נמצא בצרה, אבל במקום להסתכל עָל, כלומר להפנות את המבט כלפי מעלה אל ה' ולבקש ממנו עזרה, הם פונים לעבודה זרה.
ההתנהגות שלהם דומה לכְּקֶשֶׁת רְמִיָּה. חישבו על קשת מקולקלת או עקומה, שכשמכוונים אותה לכיוון אחד, החץ עף פתאום לכיוון ההפוך לגמרי. כך בדיוק העם מתנהג, הם עושים כאילו הם רוצים לחזור בתשובה ולתקן את המעשים שלהם, אבל מיד חוזרים להתנהג בצורה לא טובה.
בנוסף, המנהיגים של העם מדברים מילים קשות ומזלזלים בה' ובנביאים שלו. בגלל זה הנביא אומר שיִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם, כלומר, המילים הרעות שלהם הן אלו שגורמות להם להיכשל. בסופו של דבר, המילה זוֹ מסבירה שזאת התוצאה של כל ההתנהגות הזאת: כשהם מנסים לברוח למצרים כדי לבקש עזרה, המצרים בכלל לא עוזרים להם, אלא רק צוחקים ולועגים להם.