הושע, פרק ז׳, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שעשיתם משהו לא בסדר וקיוויתם שאם רק יעבור קצת זמן, כולם פשוט ישכחו מזה? לפעמים אנשים טועים לחשוב בדיוק ככה. כשהחיים שלהם שלווים ונוחים, הם בטוחים שגם ה׳ שכח את המעשים הלא טובים שהם עשו בעבר, ולכן הם ממשיכים להתנהג לא יפה בגלוי ובלי להתבייש. על האנשים האלה נאמר וּבַל־יֹאמְרוּ לִלְבָבָם, כלומר, הם לא חושבים בלבם ולא מבינים שה׳ תמיד זוכר. ה׳ מכריז כָּל־רָעָתָם זָכָרְתִּי, הוא לא שוכח שום דבר. יותר מזה, המעשים שלהם לא נעלמים לשום מקום, אלא עַתָּה סְבָבוּם מַעַלְלֵיהֶם, המעשים הרעים שלהם ממש מקיפים ועוטפים אותם בהווה. המעשים האלה נֶגֶד פָּנַי הָיוּ, הם עומדים ממש מולו של ה׳ בכל רגע ורגע. בסופו של דבר, הבחירות הלא טובות האלה יביאו עליהם תוצאות לא נעימות, ורק אז הם יבינו באמת שה׳ ראה וידע הכול מההתחלה.