קרה לכם פעם שמישהו שאוהב אתכם ניסה להעניק לכם מתנה נפלאה, אבל אתם סירבתם לקבל אותה והתנהגתם כאילו אתם בכלל לא מכירים אותו? זה בדיוק מה שהרגיש ה' כלפי עם ישראל. הוא כל כך אוהב אותם ורוצה להדריך אותם בדרך הנכונה, אבל הם פשוט התרחקו ממנו. ה' אומר אֶכְתָּב, כלומר, הוא שולח אליהם נביאים בכל יום ויום כדי להזכיר להם את התורה. זה ממש כאילו הוא כותב אותה עבורם מחדש שוב ושוב. הוא נותן להם את רֻבֵּי תּוֹרָתִי, שהן המצוות הרבות, החשובות והמכובדות ביותר. אבל למרות כל המאמצים, העם לא רצה להקשיב. המצוות כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ בעיניהם. הם התייחסו לדברי ה' כאילו הם שייכים לאדם זר שהם לא מכירים. הם כל כך התרחקו מהתורה, עד שהיא נראתה להם כמו משהו מוזר ולא מוכר בכלל.
הושע, פרק ח׳, פסוק י״ב
(אכתוב) [אֶ֨כְתׇּב־]ל֔וֹ (רבו) [רֻבֵּ֖י] תּוֹרָתִ֑י כְּמוֹ־זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.