יצא לכם פעם לשתול זרע קטן באדמה ולחכות בסבלנות שיצמח ממנו פרח יפה או עץ פרי? אבל תארו לעצמכם שמישהו היה מנסה לשתול באדמה סתם אוויר. הנביא משתמש בדוגמה הזו מעולם החקלאות כדי להסביר מה קורה כשבני אדם עושים מעשים רעים וריקים מתוכן. הוא אומר עליהם רוּחַ יִזְרָעוּ, כלומר הם משקיעים את הכוח שלהם בדברים שאין בהם שום תועלת, ממש כמו אדם שמנסה לזרוע רוח. התוצאה של המעשים האלה היא וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ. במקום לקבל פרי טוב, הם יקבלו בחזרה סופה חזקה. זה אומר שהתוצאה של המעשים הרעים תהיה קשה וגדולה הרבה יותר מהמעשה עצמו.
הנביא ממשיך ומתאר את חוסר ההצלחה שלהם ואומר שאין להם קָמָה. המילה קָמָה מתארת תבואה גבוהה ובשלה שעומדת בשדה ומוכנה לקציר, השלב שבו החקלאי סוף סוף נהנה מהעבודה הקשה שלו. אבל האנשים האלה לא יראו ברכה בעמלם. גם אם יצמח להם משהו קטן, זה יהיה צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח, כלומר צמח חלש וריק שאי אפשר להכין ממנו קמח. בסוף הנביא מוסיף את המילה אוּלַי שהפירוש שלה כאן הוא "אם". כלומר, אם במקרה הם בכל זאת יצליחו קצת ויאספו רכוש, הם לא יזכו ליהנות ממנו, כי זָרִים יִבְלָעֻהוּ, אנשים זרים יבואו וייקחו את מה שהם אספו.