הושע, פרק ח׳, פסוק י״ג

קרה לכם פעם שחשבתם שאפשר להתנהג לא יפה לחברים, ואז פשוט להביא להם מתנה כדי שהכל יסתדר והם ישכחו מזה? הנביאים מסבירים שזה בדיוק מה שעם ישראל ניסה לעשות עם ה׳. העם חשב שאם הם רק יביאו קרבנות למקדש, זה יכסה על המעשים הרעים שלהם. אבל ה׳ מלמד אותנו שאי אפשר לתקן התנהגות לא טובה רק בעזרת טקסים. כשהנביא מדבר על זִבְחֵי הַבְהָבַי, הוא מתכוון לקרבנות שעולים באש על המזבח, כמו להבה. למרות שהעם מביא את הקרבנות האלה, נאמר יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהֹוָה לֹא רָצָם. בגלל שהמעשים של העם לא טובים, ה׳ לא מקבל את הקרבנות שלהם באהבה. לכן, במקום שזה יהיה קרבן קדוש, זה הופך להיות סתם בשר שהם שוחטים ואוכלים בעצמם. בגלל שהם ממשיכים בדרך הזו, עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם. המילים האלו מדגישות שה׳ לא מתעלם מהמעשים שלהם, ובקרוב הם יצטרכו לשאת בתוצאות. התוצאה תהיה שהֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ. למרות שה׳ ציווה עליהם לא לחזור למצרים לעולם, הם יאלצו לברוח לשם. החזרה הזו למצרים היא לא רק בריחה, אלא גם צעד עצוב אחורה, כאילו הם חוזרים למצב שבו היו פעם, לפני שקיבלו את התורה והמצוות.