ציון הזמן בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא מתייחס למניין השנים מאז פילוג הממלכה, מועד שבו העם אמור היה להתאחד אלמלא בחר אסא לבטוח בברית צבאית במקום בה', ויש הסבורים כי זהו מניין שנות שלטונו הכולל רק את תקופות המלחמה. במועד זה בעשא מלך ישראל עָלָה לכיוון יהודה, אך במקום לתקוף חזיתית הוא עצר בגבול ווַיִּבֶן, כלומר ביצר, אֶת־הָרָמָה. מקום זה, ששימש כעיר גבול השולטת על הדרכים או כמגדל גבוה ממש מול שערי ירושלים, בוצר במטרה לְבִלְתִּי תֵּת יוֹצֵא וָבָא. חסימת צירי התנועה נועדה להגביל את מלך יהודה, אך המניע המרכזי היה לנעול את הגבולות כדי לעצור את ההמונים מאזרחי ישראל שערקו וברחו דרומה אל ממלכתו של אסא.
דברי הימים ב, פרק ט״ז, פסוק א׳
בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.