שר החמישים השלישי פונה אל אליהו בהכנעה מוחלטת, בניגוד לקודמיו שנהגו בגאווה ובזדון. הוא מציין כי הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ וכן וַתֹּאכַל אֶת־שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים, כדי לטעון שמטרת האש להטיל פחד ולהוכיח את כוחו של הנביא כבר הושגה במלואה ואין צורך להוכיחה עליו שוב. לאור זאת הוא מתחנן וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ ומבקש מהנביא לחוס על חייו. תחינה זו אינה רק בקשה להינצל מאש השמיים, אלא גם בקשה שהנביא יסכים ללכת עמו אל המלך מרצונו, שהרי אם השר יחזור בידיים ריקות, המלך צפוי להרוג אותו על שלא הביאו בכוח.
מלכים ב, פרק א׳, פסוק י״ד
הִ֠נֵּ֠ה יָ֤רְדָה אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַ֠תֹּ֠אכַל אֶת־שְׁנֵ֞י שָׂרֵ֧י הַחֲמִשִּׁ֛ים הָרִאשֹׁנִ֖ים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶ֑ם וְעַתָּ֕ה תִּיקַ֥ר נַפְשִׁ֖י בְּעֵינֶֽיךָ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.