לאחר העימותים עם שרי המלך, אליהו מקבל ציווי ישיר מאת ה' לרדת מראש ההר ולהתייצב מול המלך. המלאך מורה לו רֵד אוֹתוֹ, כלומר רד יחד עם השר שעלה אליו. ההוראה אַל תִּירָא מִפָּנָיו נועדה להפיג את חששו הטבעי של אליהו מפני המלך שלו ניבא מוות, או מפני אמו המלכה איזבל. בעוד שעד עתה פחדו היה מוצדק, הציווי המפורש הפך את אליהו לשליח מצווה המוגן מכל רע. מתוך ביטחון זה קם הנביא וַיֵּרֶד אוֹתוֹ, וירד יחד עם השר אל המלך ללא פחד.
מלכים ב, פרק א׳, פסוק ט״ו
וַיְדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ רֵ֣ד אוֹת֔וֹ אַל־תִּירָ֖א מִפָּנָ֑יו וַיָּ֛קׇם וַיֵּ֥רֶד אוֹת֖וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.