מלכים ב, פרק א׳, פסוק ו׳

II Kings 1:6Sefaria

וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֘ינוּ֮ לְכ֣וּ שׁ֘וּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

תארו לעצמכם שאתם צריכים למסור בשורה לא נעימה לאדם חשוב, ואתם חוששים מאוד מהתגובה שלו. זה בדיוק מה שקרה לשליחי המלך. בדרך למשימה שלהם הם פגשו איש מסתורי שמסר להם נבואה. הדברים שלו כל כך הרשימו אותם, שהם הרגישו צורך לעצור הכול ולחזור מיד לארמון.


אבל כשהם עמדו מול המלך הם פחדו. הם חששו שהוא יכעס עליהם על כך שעצרו את המשימה והקשיבו לנביא שהוכיח אותם. כדי להתחמק מהכעס של המלך, השליחים החליטו לשנות קצת את הסיפור. הם לא סיפרו שהנביא כעס עליהם באופן אישי, אלא הציגו את הכול כהודעה ישירה מאת ה' שמיועדת אך ורק למלך. הם אמרו לו את המילים המבלי אין אלהים בישראל, כלומר, מסרו לו את שאלת הנביא האם המלך פנה לאחרים כי חשב שאין ה' בישראל. הם הסבירו למלך שהם חזרו מהר אך ורק כדי למסור לו את המסר הנבואי הזה, שלפיו בעקבות המעשים שלו הוא עתיד לסיים את חייו.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.