המלך שולח אל אליהו הנביא שַׂר־חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו, מפקד צבאי יחד עם פלוגה של חמישים לוחמים הנתונים למרותו, במטרה לאלץ אותו לבוא אליו בכוח ובכפייה. השר עולה אל ראש ההר שבו מתבודד הנביא ופוקד עליו: הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה. קריאה זו מבטאת גזירת מלכות תקיפה שאין להשיב עליה, וטומנת בחובה איום מפורש כי אם לא ירד אל המלך מרצונו הוא יילקח בכוח, ואולי אף יירצח בתחתית ההר כנקמה. פניית השר יוצרת התנגשות ישירה, שכן הוא קורא לנביא אִישׁ הָאֱלֹהִים אך דורש ממנו לציית למלך בשר ודם. בתגובה, אליהו מבהיר כי בהיותו עבד ה' הוא אינו משועבד למלך, ומעורר עליהם את מידת הדין הקשה שתוכיח כי הסמכות העליונה נתונה לשמיים.
מלכים ב, פרק א׳, פסוק ט׳
וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֣עַל אֵלָ֗יו וְהִנֵּה֙ יֹשֵׁב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֥לֶךְ דִּבֶּ֖ר רֵֽדָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.