תגובתו הקשה של אליהו הנביא לשר הצבא משקפת התנגשות עמוקה בין הכוח השלטוני של העולם הזה לבין הסמכות הרוחנית. אליהו פונה ישירות אל השר, שניגש אליו לבדו בעוד חייליו נשארו מרחוק, ומטיח בו ואם איש אלהים אני. כלומר, אם אני אכן איש ה' כפי שכינית אותי, כיצד העזת לנהוג כלפיי בחוצפה כזו, ובשל עזות מצח זו דינך שתרד אש מן השמיים. האש נועדה לפגוע בשר ואת חמשיך, שהם חמישים החיילים הנתונים למרותו, והמילה ותאכל מתארת את תוצאת הפגיעה שבה כולם נשרפו כליל.
מלכים ב, פרק א׳, פסוק י׳
וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.