חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מצליח בכל כך הרבה דברים, עד שהוא מתחיל להרגיש שמותר לו לעשות הכל? זה בדיוק מה שקרה למלך עזריהו.
בתחילת דרכו, עזריהו היה מלך מצוין. הוא זכה למחמאה מיוחדת ונדירה: וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'. מתוך כל המלכים שמלכו ביהודה, רק שבעה זכו לקבל את התואר המכובד הזה, ועזריהו הוא אחד מהם. הוא בחר בדרך טובה והתנהג כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו. למרות שהמלך היה צדיק, העם עדיין לא התנהג בצורה מושלמת והמשיך להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש.
עם הזמן, עזריהו ניצח במלחמות רבות והקים מפעלי בנייה גדולים. ההצלחה האדירה הזו גרמה לו להרגיש גאווה גדולה בלב. יום אחד הוא החליט להיכנס אל תוך בית המקדש כדי להקטיר קטורת. הבעיה היא שהתפקיד החשוב הזה שייך אך ורק לכוהנים בני אהרן, ולא למלכים. כשהכוהנים ניסו לעצור אותו ולהסביר לו שהוא עושה טעות, עזריהו כעס עליהם מאוד. באותו רגע, ה' העניש אותו ופגע במצחו במחלת עור שנקראת צרעת.
בגלל המחלה, עזריהו נאלץ להפסיק להיות מלך פעיל. הוא עבר לגור בבית החפשית עד סוף חייו, בזמן שבנו יותם לקח את שרביט ההנהגה וניהל את המדינה במקומו. למה המקום שבו הוא גר נקרא כך? חכמינו מסבירים שלהיות מלך זו עבודה קשה מאוד. מלך צריך לדאוג לכולם כל הזמן, עד שהוא בעצם עובד קשה עבור העם שלו. ברגע שעזריהו חלה ונאלץ להעביר את התפקיד לבנו, הוא יצא לחופש והפך להיות אדם חופשי מהעול הכבד של המלכות.