האם קרה לכם פעם שהתרגלתם למשהו והיה לכם ממש קשה להפסיק? באותה תקופה לעם ישראל היה הרגל כזה. למרות שהיה מקדש, המשיך להתקיים מנהג עממי להקריב קרבנות בחוץ. הכתוב מספר לנו כי הַבָּמוֹת, שהיו מקומות מיוחדים מחוץ למקדש שעליהם היו מקריבים לה', לֹא סָרוּ, כלומר המקומות האלו לא נעלמו והמנהג לא פסק. המצב שבו עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת המשיך להתקיים לאורך שנים רבות, והאנשים המשיכו להביא את הקרבנות שלהם דווקא לשם.
מלכים ב, פרק ט״ו, פסוק ד׳
רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.