מנחם בן גדי תופס את השלטון על ממלכת ישראל, ותקופת מלכותו מתאפיינת בחוסר יציבות מדינית ובכניעה למעצמות זרות.
החישוב הכרונולוגי של תחילת מלכותו דורש דיוק. הכתוב מציין כי הוא מלך בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לעזריה מלך יהודה, אך הכוונה היא למעשה לאחר שהסתיימה השנה השלושים ותשע. קודמו, שלום, מלך חודש אחד בלבד בסוף השנה השלושים ותשע לעזריה, ומיד לאחר מכן, בתחילת השנה הארבעים, החל מנחם את שלטונו. בנוסף, עֶשֶׂר שָׁנִים שבהן מלך לא היו שנים שלמות אלא מקוטעות [מצודת דוד].
במהלך עשור זה עשה מנחם הרע בעיני ה׳. תקופתו עמדה בסימן פלישתו של פול מלך אשור לארץ. כדי להבטיח את המשך שלטונו ולהחזיק בממלכה בידו, נאלץ מנחם להעביר למלך אשור מנחה עצומה של אלף כיכרי כסף. מלך אשור לקח את הכסף ושב לארצו, מבלי להישאר באזור כדי להגן על ישראל מפני שאר אויביהם [אברבנאל].