הרישום ההיסטורי עובר להתמקד בממלכת יהודה, ופותח בתיאור תקופת שלטונו של יותם בן עוזיהו [אברבנאל].
הפרשנים מסבירים את התחשיב הכרונולוגי של תחילת המלוכה, המצוין במילים בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם. פקח מלך ישראל עלה לשלטון בשנת החמישים ושתיים, שהייתה שנתו האחרונה של עזריה (הוא עוזיהו) מלך יהודה. מכאן שפקח מלך שנה אחת בעוד עוזיהו בחיים. כאשר עוזיהו מת בסוף אותה שנה ויותם בנו ירש את כס המלוכה, היה זה בדיוק בתחילת השנה השנייה למלכותו של פקח [רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד].
עם תחילת סיפורו של יותם, מצוין כי הוא הלך בדרך הישר כפי שעשה אביו. אחד המפעלים המרכזיים המיוחסים לו עם עלייתו לשלטון הוא בניית השער העליון בבית ה'. אף על פי ששער זה נבנה עוד קודם לכן על ידי שלמה המלך, הכתוב מייחס את הבנייה ליותם משום שהוא הרחיב ופאר את המבנה הקיים, והקים עליו בניין גדול ונכבד בהרבה ממה שהיה בראשונה [אברבנאל].