מדיניות האימפריה האשורית כלפי ממלכת ישראל משתנה בשלב זה מסחיטת כספים לכיבוש וסיפוח. בניגוד לפשיטות קודמות שבהן מלך אשור הסתפק בקבלת תשלום כספי ועזב את הארץ בשמחה, בפעם הזו מטרתו הייתה לספח את האזור לממלכתו, ולכן הוא כבש את נחלות שבטי הצפון [ביאור שטיינזלץ].
כחלק ממסע הכיבוש, מלך אשור לקח עמו את התושבים והגלה אותם, כפי שהיה נהוג באימפריה האשורית [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מציין כי הוא הגלה אותם אשורה, אירוע המקביל למתואר בספר דברי הימים, שם מפורט כי תגלת פלאסר הגלה את שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לאזורים ספציפיים כמו חלח, חבור ונהר גוזן, שהיו מדינות בתוך ארץ אשור [רלב"ג].
הכתוב מונה את המקומות שנכבשו ורוקנו מתושביהם, ובהם אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, שהוא שמה המלא של העיר, וכן הַגָּלִילָה, שהיא אזור ארץ הגליל [מצודת ציון].
באשר לשמו של מלך אשור, תִּגְלַת, קיימים הבדלי גרסאות בכתבי יד עתיקים בין הכתיב "תגלת" ל"תלגת", אך הקריאה והכתיבה המקובלת ברוב הספרים במקרא היא "תגלת", בעוד שבספר דברי הימים השם מופיע בשינוי קל כ"תלגת" [מנחת שי].