מלכים ב, פרק ט״ו, פסוק כ״ט

II Kings 15:29Sefaria

בִּימֵ֞י פֶּ֣קַח מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל בָּא֮ תִּגְלַ֣ת פִּלְאֶ֘סֶר֮ מֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֒ וַיִּקַּ֣ח אֶת־עִיּ֡וֹן וְאֶת־אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֡ה וְאֶת־יָ֠נ֠וֹחַ וְאֶת־קֶ֨דֶשׁ וְאֶת־חָצ֤וֹר וְאֶת־הַגִּלְעָד֙ וְאֶת־הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃

חשבתם פעם מה קורה כשממלכה ענקית וחזקה מחליטה לשנות את היחס שלה לממלכה קטנה יותר? עד עכשיו, מלך אשור היה מגיע, דורש כסף רב מהתושבים, וחוזר בשמחה לארצו. אבל הפעם, המטרה שלו השתנתה. הוא כבר לא הסתפק רק בלקחת כסף, אלא החליט שהוא רוצה לכבוש את הארץ ולהפוך אותה לחלק מהממלכה שלו.


כדי לעשות זאת, המלך, ששמו היה תִּגְלַת, כבש את האזורים שבהם חיו השבטים בצפון הארץ. באותם ימים, לאימפריה האשורית היה מנהג קבוע: כשהם כבשו מקום חדש, הם לקחו את התושבים והעבירו אותם לחיות בארץ אחרת רחוקה. כך קרה גם כאן. מלך אשור הגלה את שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה למדינות שונות בתוך ארץ אשור. במהלך המסע שלו הוא כבש ורוקן מתושבים ערים ואזורים שלמים, כמו העיר שנקראת בשמה המלא אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, וכן את אזור הַגָּלִילָה, שזהו בעצם אזור הגליל שאנחנו מכירים היום.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.