עלייתו של פקחיה בן מנחם לשלטון על ממלכת ישראל בשומרון מתרחשת בשנת החמישים למלכות עזריה מלך יהודה. הציון הכרונולוגי בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מתבאר על רקע שנות מלכותו של אביו, מנחם. מנחם החל למלוך בשנת הארבעים לעזריה ומלך עשר שנים "מקוטעות", כלומר שנים חלקיות. משום כך, עשר שנות שלטונו הסתיימו בשנת הארבעים ותשע לעזריה, ובשנה העוקבת החל פקחיה את מלכותו. בדומה לכך, גם ציון הזמן שְׁנָתָיִם המתאר את משך שלטונו של פקחיה, מתייחס למניין של שנים מקוטעות וחלקיות, ולא לשנתיים מלאות [מצודת דוד].
מלכים ב, פרק ט״ו, פסוק כ״ג
בִּשְׁנַת֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פְּקַֽחְיָ֨ה בֶן־מְנַחֵ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שְׁנָתָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.