האם קרה לכם פעם ששמתם לב שכשמישהו משיג משהו בצורה לא הוגנת, הדבר הזה לא נשאר אצלו לאורך זמן? אחרי שהמלך מנחם הולך לעולמו, התנ"ך מספר שוַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו. פקחיה עולה לשלטון במקום אביו, אבל הוא בוחר להמשיך בדיוק באותה דרך רעה של חטאים כלפי ה׳.
בגלל המעשים הרעים האלו, פקחיה הצליח להיות מלך רק תקופה קצרה מאוד של שנתיים. מתברר שזה היה ממש דפוס שחזר על עצמו בממלכת ישראל: בנים של מלכים שחטאו ועשו דברים רעים, לא זכו להישאר מלכים זמן רב. בסוף התקופה הקצרה הזו, אדם בשם פקח בן רמליהו התארגן יחד עם אנשים נוספים, מרד בפקחיה, פגע בו בתוך הארמון ולקח ממנו את המלוכה.
כל זה לא קרה סתם במקרה. יש כאן משפט וצדק של ה׳ שפועל בדרך של "מידה כנגד מידה". בדיוק כמו שמנחם האבא תפס את כס המלכות כשהוא פגע במלך שהיה לפניו ולקח את השלטון בכוח, כך גם הבן שלו שילם את המחיר ואיבד את המלוכה באותה הדרך בדיוק, כעונש על ההתנהגות הרעה של שניהם.