עם מותו של מנחם, וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו והמשיך את מסורת הרשע והחטאים לה'. בעקבות רשעתם, שלטונו של פקחיה נמשך כשנתיים בלבד, כחלק מדפוס היסטורי בממלכת ישראל שבו בניהם של מלכים חוטאים נופלים במהירות. סופו הגיע כאשר פקח בן רמליהו קשר נגדו קשר ורצח אותו בארמון בשומרון, יחד עם ארגוב והאריה שהיו שומריו או שותפיו, ובסיוע חמישים איש מבני גלעד. רצח זה מהווה צדק אלוהי של מידה כנגד מידה, שכן כשם שמנחם תפס את השלטון ברצח קודמו, כך שילם בנו בחייו ובמלכותו על רציחות אביו ועל רשעתו שלו.
מלכים ב, פרק ט״ו, פסוק כ״ב
וַיִּשְׁכַּ֥ב מְנַחֵ֖ם עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ פְּקַחְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.