תארו לעצמכם שמישהו נכנס לחדר שלכם, מזיז הצידה את הדבר שהכי חשוב לכם, ושם במקומו משהו חדש שהוא הביא. זה בערך מה שעושה המלך אחז בבית המקדש. הוא מצווה על אוריה הכהן לשנות את כל הכללים. אחז מחליט שמעכשיו כל הקורבנות הקבועים שמוקרבים לה', כמו עֹלַת הַבֹּקֶר שהיא הקורבן של תחילת היום, ומִנְחַת הָעֶרֶב שהיא הקורבן של אחר הצהריים, יוקרבו רק עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל. המזבח הזה הוא בעצם מזבח חדש שאחז בנה, והוא נקרא כך פשוט כי הוא היה גדול יותר מהמזבח המקורי.
וכך, המזבח החדש הופך להיות המזבח הראשי. ומה קורה למזבח המקורי של ה'? אחז דוחק אותו הצידה ואומר עליו: וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר. המילה לְבַקֵּר כאן בכלל לא קשורה לבוקר, אלא היא מלשון לבדוק, לדרוש ולחפש. הכוונה של אחז היא שהמזבח הישן והקדוש יישאר בצד, והוא ישתמש בו רק לפעמים, מתי שיתחשק לו ויעלה על דעתו להקריב עליו.