עם הגליית תושבי שומרון והבאת העמים הזרים תחתיהם, כל אומה המשיכה לדבוק באמונותיה וייצרה לעצמה אלילים ששמותיהם משקפים את שפתה המקומית, כאשר רובם עוצבו כבעלי חיים. אַנְשֵׁי בָבֶל עבדו את סֻכּוֹת בְּנוֹת, אליל שעוצב כתרנגולת ואפרוחיה, שכן המילה "סכות" קשורה לתרנגול והמילה "בנות" מתייחסת לאפרוחים. אַנְשֵׁי כוּת, שהגיעו מארץ כשדים, עבדו את האליל נֵרְגַל שנחשב לאליל מרכזי באשור ועוצב בדמות תרנגול זכר או תרנגול בר. ואילו אַנְשֵׁי חֲמָת עבדו את אֲשִׁימָא, אליל בדמות תיש ששמו נגזר מהיותו שומם וקירח ללא צמר, או לחלופין מכך שדמה לכבש המובא כקורבן אשם.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק ל׳
וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.