בני ישראל וַיְחַפְּאוּ, כלומר הסתירו או בדו מליבם, דברים אֲשֶׁר לֹא־כֵן, שהם דברי כזב הפוכים מן האמת כלפי ה'. הם כפרו בהשגחתו בטענה שעזב את הארץ, שיתפו באמונתו כוחות אחרים, ודחו את החובה לעובדו במקום מקודש אחד. תפיסה מעוותת זו תורגמה לבניית במות לעבודה זרה בכל רחבי הארץ, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד־עִיר מִבְצָר, כלומר החל מעמדת שמירה קטנה ובודדת בשדות ועד לכרך הגדול והמוגן. מכיוון שטימאו כל חלקה קטנה כגדולה וטענו שה' אינו רואה אותם, נענשו במידה כנגד מידה: ה' הסתיר את פניו מהם, ונגזר עליהם לאבד את כל מקומותיהם.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק ט׳
וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.