המחויבות לשמירת מצוות התורה וההתרחקות מעבודה זרה נובעות מכוח הברית שנכרתה עם ה' [ביאור שטיינזלץ]. הדרישה בפסוק תשמרון לעשות כל הימים מהווה הוכחה יסודית לכך שהתורה ניתנה לקיום נצחי, ולעולם לא תשתנה או תוחלף בתורה אחרת [רלב"ג].
קיום המצוות טומן בחובו השפעה עמוקה על דרך ההנהגה האלוהית. אדם השומר את חוקי התורה יוצא מתחת לשליטת חוקי הטבע ומערכות הכוכבים, וזוכה להשגחה ישירה ובלעדית מאת ה'. מתוך מציאות זו של השגחה פרטית, נובעת המסקנה בסוף הפסוק ולא תיראו אלהים אחרים, שכן מי שמושגח ישירות על ידי ה' אינו נתון לשליטת כוחות אחרים ואין לו כל סיבה לירא מהם [מלבי"ם].