גלות ממלכת ישראל נבעה מאחריותם הישירה של העם, שכן וַיְהִי כִּי־חָטְאוּ מבחירה חופשית כשהמשיכו בעבודה זרה אף שהוסרו המניעות לעלות לירושלים, הגם שה' ברחמיו כינה את פשעיהם החמורים בלשון עדינה של חטא. אשמתם כבדה משל שאר האומות משום שפגעו בה' הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה, אשר ירד בעצמו לחלץ אותם מטומאת מצרים ומשליטת חוקי הטבע כדי שיהיו נתונים להשגחתו הפרטית בלבד. לאור זאת, העובדה שוַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים היא כפיות טובה מוחלטת המנוגדת לתכלית גאולתם. משום שישראל נתונים להשגחתו הישירה של ה', לא הייתה להם כל סיבה לפחד מכוחות הטבע והמזלות, ובוודאי שאסור היה להם לעבוד אותם.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק ז׳
וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.