שלטונו של הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מחולק לשתי תקופות, ולכן הכתוב מציין כי החל למלוך בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז ומלך תֵּשַׁע שָׁנִים בלבד. מניין זה אינו כולל את השנים שבהן היה כפוף לאשור, אלא מתייחס אך ורק לתקופת המרד שבה שלט כמלך עצמאי עד נפילת שומרון. אף על פי שהושע נחשב למלך רע פחות מקודמיו, דווקא בימיו נחתם גזר הדין לגלות משום שהסיר את המחסומים שמנעו מהעם לעלות לירושלים. ברגע שהבחירה ניתנה בידי העם והם בכל זאת העדיפו להמשיך בעבודה זרה במקום לעלות לבית המקדש, כובד האשמה עבר מהמלך אל הציבור כולו וה' החליט להגלותם.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק א׳
בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.