כדי להבטיח את קיום היישוב בשומרון לאחר תלונות התושבים החדשים, מחליט מלך אשור לספק להם הדרכה דתית. הוא מצווה להשיב מהגלות אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים, שכן הכהנים משמשים באופן מסורתי כמורי תורה. הציווי וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם מכוון לכהן ולגולים שישובו לשומרון כמדריכים, או לחלופין לעמים החדשים שימשיכו לשבת בארץ. תפקידו של הכהן הוא וְיֹרֵם, כלומר ללמד ולהדריך את התושבים אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, כדי שידעו כיצד להתנהג על פי חוקי התורה בארץ ישראל. בסופו של דבר, הדרכה זו יצרה מציאות דתית מורכבת שבה התושבים שילבו את יראת ה' עם מנהגיהם האליליים ומינו לעצמם כהנים מקרבם.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק כ״ז
וַיְצַ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֙מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.