הפילוג הפוליטי החל ביוזמת העם, כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל את עצמו ממלכות בית דוד והמליך את ירבעם ללא הכוונת ה'. קלות דעת זו עוררה בירבעם חשש שהעם ימרוד גם בו וישוב לירושלים, ולכן הציב עגלי זהב כדי למנוע מהם לעלות לרגל. מעשה זה מתואר במילה וַיַּדַּח, המלמדת כיצד ירבעם דחה, השליך והרחיק את ישראל מאחרי ה'. חטא זה השתרש בעם עד כדי כך שגם כאשר בוטלו בהמשך ההגבלות על העלייה למקדש, הציבור בחר להמשיך בעבודה הזרה, ובכך חתם סופית את גזר דינו לגלות.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק כ״א
כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט (וידא) [וַיַּדַּ֨ח] יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.