חטאיהם של בני ישראל השתרשו בהם כל כך, עַד אֲשֶׁר החטא עצמו הוא שגרם לה' להסיר אותם מעל פניו. הרחקתם נועדה גם להגן על ממלכת יהודה, שחטאה בעיקר בהשפעת ישראל, ולמנוע מתושביה להמשיך ללמוד מדרכיהם הרעות. הפועל וַיִּגֶל מתאר מצב שבו העם גלה ממקומו, ולא הגליה בידי אחרים, אירוע ששם קץ לקיומם כיחידה לאומית אחת אף שנותרו בארץ שרידים מעטים. בשונה מאנשי יהודה ששבו לארצם בבית השני, עונשם של בני ישראל נמשך עַד הַיּוֹם הַזֶּה, והם נותרו בגלות אשור ולא חזרו עוד.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק כ״ג
עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כׇּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.