האומות הזרות שהובאו לשומרון המשיכו באמונותיהן האליליות ועיצבו את אלוהיהן בדמויות של בעלי חיים. בני העיר עווא, הנקראים הָעַוִּים, יצרו את האליל נִבְחַז בדמות כלב נובח החושף את שיניו, ואת תַּרְתָּק בדמות חמור. פולחן אכזרי אף יותר קיימו בני ספרוים, אשר שרפו את בניהם באש לכבוד אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם, לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ. אלילים אלו עוצבו כבהמות עבודה, כאשר הראשון הוא פרד הנושא משאות כבדים והשני הוא סוס המסייע לאדונו במלחמה, ויש המזהים אותם דווקא עם עופות כטווס ופסיון.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק ל״א
וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַ֖ז וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ (אלה) [אֱלֹהֵ֥י] (ספרים) [סְפַרְוָֽיִם]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.