תארו לעצמכם עיר שלמה שבה אנשים משתחווים לפסלים בצורה של חיות. כאשר הגיעו עמים זרים לגור באזור השומרון, הם הביאו איתם את המנהגים הישנים שלהם. הם המשיכו לעבוד אלילים, יצרו פסלים בדמויות של בעלי חיים שונים וקיימו טקסים קשים.
בני העיר עווא, שנקראים הָעַוִּים, יצרו שני פסלים מרכזיים. לאחד קראו נִבְחַז, והוא היה מעוצב בצורה של כלב. השם שלו מורכב מהמילים "נובח" ו"חז", כלומר כלב שנובח וחושף את השיניים שלו. לפסל השני קראו תַּרְתָּק, והוא היה מעוצב בצורה של חמור.
אצל קבוצה אחרת, אנשי העיר ספרוים, המנהגים היו עצובים הרבה יותר. הם ביצעו טקסים אכזריים מאוד שבהם אפילו פגעו בילדים שלהם מתוך אמונה ורצון לכבד את האלילים שלהם, שנקראו אַדְרַמֶּלֶךְ וכן עֲנַמֶּלֶךְ. גם האלילים האלו היו בצורה של בהמות עבודה. אַדְרַמֶּלֶךְ היה מעוצב בדמות פרד, חיה חזקה שנושאת משאות כבדים עבור האדון שלה. עֲנַמֶּלֶךְ היה מעוצב בדמות סוס, מכיוון שהסוס הוא חיה שעונה ועוזרת לאדון שלה בזמן מלחמה.