הדדעזר, מלך ארם צובה, מרחיב את מערכתו הצבאית וקורא לתגבורת ממרחקים כדי להתייצב לקרב. וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר בקשת סיוע צבאי, וַיֹּצֵא אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר, כלומר הוא מגייס את הארמים שישבו מעבר לנהר פרת, אזור המולדת הארמית [ביאור שטיינזלץ]. בכתבי היד המדויקים, שמו של הֲדַדְעֶזֶר נכתב בפרשה זו ברצף של שתי אותיות דל"ת [מנחת שי].
הכוחות המאוחדים התקדמו וַיָּבֹאוּ חֵילָם, אל מקום בשם חילם הממוקם בצפון עבר הירדן [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בראש הכוח ההולך לפניהם צועד וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר. הכתוב בוחר לציין את שר הצבא בשמו המפורש משום שהיה לוחם גיבור ועריץ מאוד [רש"י]. שמו של שׁוֹבַךְ נכתב באות שי"ן ימנית [מנחת שי], אך בתיאור המקביל בספר דברי הימים מופיע שמו כ"שופך". חילוף זה נובע מכך שהאותיות בי"ת ופֵ"א קרובות מאוד בהגייתן ומוצאן הפונטי בפה זהה, תופעה לשונית המוכרת גם במילים נוספות [רד"ק].