מותו של מלך בני עמון ועלייתו של חנון בנו לשלטון מהווים נקודת מפנה ביחסי החוץ של ממלכת דוד. הפתיחה במילים וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן מציינת מעבר לנושא חדש, אך אין משמעותה שהאירועים התרחשו בהכרח מיד בסמוך לסיפור הקודם על מפיבושת, שכן מדובר בעניינים שאינם קשורים זה לזה [ביאור שטיינזלץ].
חילופי השלטון בעמון בעקבות מות המלך מניעים את דוד לשלוח משלחת ניחומים לחנון הבן, וזאת כהכרת הטוב על חסד שעשה עמו המלך המנוח בעבר. על פי דברי חכמינו במדרש, אותו חסד היסטורי היה הצלת חייו של אחד מאחי דוד. הדבר אירע כאשר האח נמלט מפני מלך מואב, אשר רצח את אביו, אמו ושאר אחיו של דוד, לאחר שדוד הפקיד אותם למשמרת בארץ מואב [אברבנאל].