בסיומה של המערכה נחלו הארמים תבוסה מוחלטת, כאשר דוד השמיד צבא עצום בגודלו והכה את מפקדו החשוב.
במוקד הדיון הפרשני עומדים מספרי ההרוגים, לאור ההבדלים בין התיאור כאן לבין התיאור המקביל בספר דברי הימים (שם נכתב כי דוד הרג שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי). באשר לציון שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב, מסביר רד"ק כי נספרו כאן רק מרכבות העילית, כלומר ה"רכב הבחור", בעוד שספר דברי הימים מונה את כלל המרכבות שהשתתפו בקרב, שמספרן הגיע לשבעת אלפים. מנגד, המלבי"ם מבאר כי המספר שבע מאות תואם לרישום מוקדם יותר על קורות המלחמה בספר שמואל.
פער נוסף קיים לגבי תיאור החיילים. הפסוק מציין הריגת וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים. רד"ק מיישב זאת בכך שספר שמואל בחר למנות את חיל הפרשים בלבד ולא הזכיר את חיילי הרגלים, ואילו ספר דברי הימים מנה את ארבעים אלף חיילי הרגלים ולא הזכיר את הפרשים. גם כאן, המלבי"ם רואה במספר ארבעים האלף המשכיות לנתוני הכוחות שהוצגו קודם לכן בספר.
בנוסף לפגיעה הקשה בכוח הצבאי, דוד הכה את שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ, שהיה איש צבא בכיר ומפקד צבאו של הדדעזר מלך ארם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].