במהלך ההיערכות למלחמה בשתי חזיתות, יואב מפצל את צבאו. בעוד הוא מפנה את הכוח המרכזי נגד צבא ארם, הוא מציב כוח חסימה מול בני עמון.
את יֶתֶר הָעָם, היחידה הצבאית הגדולה שנותרה לאחר בחירת הלוחמים למערכה מול ארם, הוא מוסר לפיקודו של אחיו. יואב לא חשש באופן מיוחד מפני העמונים, אך הבין שאם יפנה את כל צבאו נגד הארמים, העמונים עלולים לתקוף אותו מהעורף. משום כך וַיַּעֲרֹךְ אותם לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן, והציב את היחידה במטרה שתרתק את העמונים למקומם ותשמור עליהם בחזית זו [ביאור שטיינזלץ].
תשומת לב פרשנית מוקדשת לכתיב שמו של מפקד הכוח, אַבְשַׁי. השם נכתב כאן ללא האות יו"ד ועם שווא באות בי"ת, בניגוד לכתיב הרגיל והמוכר "אבישי". על פי המסורה, זוהי הפעם היחידה בספר שמואל שבה השם נכתב בצורה זו, בעוד שבספר דברי הימים זהו הכתיב הקבוע והיחיד [רד"ק, מנחת שי].
הסיבה להשמטת האות נובעת משיקולי כבוד כלפי דוד המלך. אמו של אבישי, צרויה, הייתה בתו של ישי. המשמעות המילולית של השם "אבישי" היא "אבי הוא ישי", קריאה שעשויה להשתמע כהשוואת מעמדו של האחיין למעמדו של דוד המלך עצמו. משום כך, בספר דברי הימים שנכתב במיוחד לכבודו של דוד, קוצר השם תמיד ל"אבשי", ומסורת זו משתקפת באופן חד-פעמי גם בפסוק זה [מנחת שי בשם רש"י].