כדי להבין כיצד הצליחו מתנקשים לחדור אל מעוזו של איש בושת, שאמנם לא היה מלך גדול אך מן הסתם החזיק משמר, מספק הכתוב תיאור של פעולת הסחה וערמה [ביאור שטיינזלץ]. המילה וְהֵנָּה מפורשת במשמעות של "והם" [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], ויש להקפיד על קריאתה המדויקת בצירה ולא בחיריק, כפי שנמסר במסורת [מנחת שי].
רוב הפרשנים מסכימים כי האחים השתמשו בערמה הקשורה למסחר בחיטה כדי להיכנס אל הבית, אך נחלקו לגבי אופן הפעולה המדויק: גישה אחת מסבירה שהם התחזו בעצמם לסוחרי חיטים וכך באו אל איש בושת באין מפריע [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה אחרת טוענת שהם נטמעו בתוך קבוצה של תגרים אמיתיים שבאו לקנות חיטה ונכנסו עמם [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. לאחר שהצליחו להיכנס, וַיַּכֻּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ – הם דקרו אותו בבטן התחתונה, באזור הצלע החמישית מול הכבד והמרה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], ולאחר מכן נִמְלָטוּ והתחמקו מן המקום. פירוש חלופי לאותו קו מחשבה מציע כי "לוקחי החיטים" הם אלו שהכו את שומר הפתח, מה שאפשר לשני האחים להישמט פנימה אל תוך הבית [ביאור שטיינזלץ].
גישה שונה לחלוטין מציגה את הפסוק כולו כמאמר מוסגר המתאר אירוע מהעבר. לפי פירוש זה, הכתוב אינו עוסק כלל ברצח איש בושת, אלא ברצח קודם של בעל בית המיועד לסוחרי חיטים. רכב ובענה הכו את אותו אדם אל החומש, ופשע עבר זה הוא למעשה הסיבה שבגללה נאלצו להימלט במקור לעיר גת [מלבי"ם].