שמואל ב, פרק ד׳, פסוק ח׳

II Samuel 4:8Sefaria

וַ֠יָּבִ֠אוּ אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֮ חֶבְרוֹן֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּה־רֹ֣אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֗שֶׁת בֶּן־שָׁאוּל֙ אֹֽיִבְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר בִּקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יְ֠הֹוָ֠ה לַאדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ נְקָמוֹת֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה מִשָּׁא֖וּל וּמִזַּרְעֽוֹ׃

חשבתם פעם איך מרגיש אדם שעשה מעשה חמור, ומנסה להמציא תירוץ כדי להיראות כמו גיבור? האנשים שפגעו באיש בושת, הבן של שאול, מגיעים לחברון כדי להיפגש עם דוד המלך. הם מציגים בפניו הוכחה למעשה הקשה שעשו, אבל מנסים להציג את זה כאילו עשו פעולה של צדק. הם קוראים לאיש בושת אויב, ואומרים שהוא חיפש לפגוע בדוד. בהכרזה שלהם וַיִּתֵּן ה', הם מתכוונים לומר שהנה ה' נתן למלך דוד נְקָמוֹת, כלומר נקמה גדולה ושלמה בשאול ובמשפחתו. המעשה שלהם חושף מצב מאוד עצוב, כי עכשיו לא נשאר אף אחד ממשפחת שאול שמתאים להיות מלך. הבן של יהונתן, מפיבושת, היה נכה בשתי רגליו ולכן לא יכול היה להנהיג, והבנים האחרים שנותרו לא התאימו לתפקיד. אותם אנשים רעים, שהיו בכלל מתוך השבט והמשפחה של שאול, בחרו בכוונה לפגוע דווקא באיש בושת שהיה המלך. הם לא פגעו במפיבושת כי לא חשבו שהוא יכול לאיים עליהם או למלוך. המהלך המחושב הזה מראה כמה רוע היה בלבם, כי המטרה האמיתית שלהם הייתה להרוס ולהעלים לגמרי את כל משפחת המלוכה של שאול.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.