דמיינו שאתם הופכים למנהיגים חשובים, והממלכה שלכם סוף סוף חזקה ויציבה. עכשיו, כשאתם מרגישים בטוחים, יש לכם זמן לדאוג גם למשפחה שלכם. זה בדיוק מה שקורה לדוד המלך. אחרי שהוא מבין שה׳ עזר לו להפוך למלך גדול, והשלטון שלו בירושלים כבר חזק, הוא מחליט להרחיב את המשפחה. הדבר הזה קורה אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן, כלומר רק אחרי שהוא עבר לירושלים והיה בטוח שהמלכות שלו מבוססת.
דוד לוקח לו פִּלַגְשִׁים וגם וְנָשִׁים. הסיבה שמזכירים קודם את הפילגשים היא שלקחת פילגש זה משהו שמותר רק למלך, וזה מראה כמה המעמד של דוד היה עכשיו גבוה ומכובד. מה בעצם ההבדל ביניהן? אישה רגילה מתחתנת ומקבלת מסמך שנקרא כתובה, ששומר על הזכויות שלה. פילגש, לעומת זאת, מתחתנת עם המלך אבל בלי לקבל כתובה.
בסך הכל היו לדוד שמונה עשרה נשים ופילגשים. שש מהן הוא נשא כשהיה בחברון, ובירושלים הוא הוסיף עוד שתים עשרה. מתוך השתים עשרה האלה, היו שתי נשים, ואחת מהן היא בת שבע, ועוד עשר פילגשים. לימים, הפילגשים האלה נשארו לשמור על הארמון כשדוד נאלץ לברוח מהעיר. בהמשך מסופר שוַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת. במקום אחר בתנ"ך מוזכרים עוד שני בנים, אליפלט ונוגה, שלא מופיעים ברשימה כאן. הסיבה שהם לא רשומים היא שלצערנו הם נפטרו כשהיו עדיין ילדים קטנים.