תארו לעצמכם מצב שבו קבוצה גדולה של אנשים הייתה מפולגת ומסוכסכת במשך זמן רב, ופתאום מגיע רגע מרגש שבו כולם מתאחדים וחוזרים להיות יחד. זה בדיוק מה שקורה כאן לעם ישראל. אחרי תקופה קשה של פילוג בעקבות נפילת משפחת המלך שאול, מגיע רגע היסטורי של איחוד לאומי. כל העם, ואפילו בני שבט בנימין שכבר איבדו תקווה, מתאספים יחד סביב מנהיג אחד. נציגי כל השבטים עולים לעיר חברון כדי להכתיר את דוד למלך עליהם ולהבטיח לו שהם נאמנים לו לגמרי.
כשהשבטים פונים אל דוד, הם משתמשים בביטוי מיוחד ואומרים לו שהם עצמך וּבְשָׂרְךָ. המילה עצמך באה מהמילה עצם. השבטים בעצם מבקשים מדוד שלא יראה בהם אנשים זרים. הם אומרים לו: אל תחשוב שרק בני שבט יהודה, השבט שלך שעליו אתה כבר מולך, הם הקרובים אליך. כולנו אחים, כולנו בנים של משפחה אחת, ואנחנו קרובים אליך ואוהבים אותך ממש כמו העצמות והבשר של הגוף שלך.