דוד עומד נפעם מול הבטחות ה' לעתיד שושלתו, ומתוך תחושת ענווה הוא שואל וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ. שאלתו נובעת מכך שלא נותרה לו כל בקשה לאחר שהובטח לו הכל, ומקושי אמיתי למצוא מילים שיביעו את תודתו. במקום לדבר הוא נשען על כך שוְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ, מתוך הבנה שה' קורא את מחשבותיו ויודע לספק את צרכיו באהבה וברחמים עוד בטרם יבקש. יתרה מכך, ה' ידע וייעד אותו למלוכה מימי קדם, ולכן דוד אינו זקוק למילים כדי לשכנע את ה' להיטיב עמו.
שמואל ב, פרק ז׳, פסוק כ׳
וּמַה־יּוֹסִ֥יף דָּוִ֛ד ע֖וֹד לְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יךָ וְאַתָּ֛ה יָדַ֥עְתָּ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.