קרה לכם פעם שרציתם לבקש מתנה ממש גדולה, אבל התביישתם כי הרגשתם שזה פשוט יותר מדי? תארו לעצמכם שמי שנותן את המתנה היה בא אליכם ואומר מראש שהוא רוצה לתת לכם אותה. פתאום, הרבה יותר קל לגשת ולבקש.
זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. דוד היה אדם עניו וצנוע, והוא מעולם לא היה חושב או מעז לבקש מה' בקשה עצומה כל כך כמו שהמשפחה שלו תמלוך לנצח. אבל אז ה' הבטיח לו בדיוק את זה. כאשר דוד אומר גָּלִיתָ אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ, הוא מתכוון שה' בעצמו גילה לו והודיע לו את הרצון שלו לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת. הכוונה כאן היא לא לבית רגיל מאבנים, אלא להקים לו משפחת מלוכה שתמשיך לתמיד.
רק בגלל שה' הבטיח את זה ראשון, דוד אומר עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ. ההבטחה של ה' היא זו שנתנה לדוד את האומץ ואת הכוח לגשת ולהתפלל על דבר כל כך גדול. התפילה שלו היא בעצם אמירת תודה על מה שכבר קיבל, ובקשה שה' באמת יקיים את הדבר הנפלא שהוא בעצמו כבר הבטיח לעשות.