דברי הימים א, פרק י״ט, פסוק ב׳

I Chronicles 19:2Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶעֱשֶׂה־חֶ֣סֶד ׀ עִם־חָנ֣וּן בֶּן־נָחָ֗שׁ כִּֽי־עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמִּי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛יד מַלְאָכִ֖ים לְנַחֲמ֣וֹ עַל־אָבִ֑יו וַיָּבֹ֩אוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜יד אֶל־אֶ֧רֶץ בְּנֵֽי־עַמּ֛וֹן אֶל־חָנ֖וּן לְנַחֲמֽוֹ׃

קרה לכם פעם שמישהו עזר לכם מאוד, וחיכיתם להזדמנות להחזיר לו טובה? זה בדיוק מה שמרגיש דוד המלך. מלך עמון הלך לעולמו, ודוד זוכר לו טובה גדולה מהעבר. כשהיה דוד צעיר ונאלץ לברוח, הוא חיפש מקום בטוח למשפחתו והשאיר אותם אצל מלך מואב. אבל המואבים בגדו בדוד. היחיד שהצליח להינצל היה אליהו, אחיו של דוד, שברח ומצא מקלט אצל מלך עמון ששמר על חייו והגן עליו. דוד מעולם לא שכח את העזרה הזו, ולכן הוא מסביר שפעל כך כִּי־עָשָׂה אָבִיו עִמִּי חֶסֶד, כלומר, אבא של המלך החדש עשה איתי מעשה טוב. כדי להראות את הכרת התודה שלו, וַיִּשְׁלַח דָּוִיד מַלְאָכִים, דוד שולח שליחים אל המלך החדש. וכך וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִיד, המשרתים של דוד מגיעים כמשלחת מכובדת ורשמית אל ארץ עמון כדי לנחם את הבן על פטירת אביו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.